לקראת כל מערכת בחירות בישראל, הרחובות מתמלאים בשלטי חוצות, מסכי הטלוויזיה והטלפונים שלנו מוצפים בתשדירי תעמולה, והרשתות החברתיות סוערות מרוב סקרים, גרפים ופרשנויות. אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים אל מאחורי הפרגוד החצי-שקוף כדי לשלשל את הפתק לקלפי בבחירות 2026, יש שאלה אחת מרכזית שחוזרת על עצמה שוב ושוב בקרב אזרחי ישראל. זוהי שאלת מיליון הדולר של הפוליטיקה הישראלית: כמה קולות זה מנדט?
במבט ראשון, זה אולי נשמע כמו נתון טכני יבש שמעניין רק את אנשי ועדת הבחירות המרכזית, את הסוקרים או את הסטטיסטיקאים שיושבים באולפנים.
אבל בפועל, התשובה לשאלה הזו היא הלב הפועם של הדמוקרטיה שלנו. היא זו שחורצת את גורלן של ממשלות, קובעת אילו מפלגות יצליחו להיכנס למליאת הכנסת ואילו יישארו בחוץ, ומשפיעה באופן ישיר על חלוקת הכוח במדינה.
אז איך בעצם המספר הזה נקבע, מה הוא היה במערכות הבחירות הקודמות, ולאן הוא צפוי לטפס במערכת הבחירות הקרובה של שנת 2026?
באנו לעשות סדר בבלגן.
המתמטיקה של הדמוקרטיה: איך קובעים כמה קולות זה מנדט?
כדי לתת תשובה מדויקת לשאלה כמה קולות זה מנדט, אנחנו צריכים לצלול קצת אל מאחורי הקלעים של מנגנון ההצבעה והספירה בישראל.
אל דאגה, נשאיר את המשוואות המסובכות באוניברסיטה ונסביר את הכל בשפה הכי פשוטה שיש.
בניגוד למה שנהוג לחשוב לפעמים, למנדט אין מספר קבוע מראש. כלומר, אף אחד לא יכול להכריז בתחילת מערכת הבחירות "השנה מנדט שווה בדיוק ארבעים אלף קולות" ולסגור את הסיפור.
המספר הזה, שנקרא בשפה המקצועית של ועדת הבחירות "המודד למנדט" או "המודד הכללי", הוא נתון דינמי לחלוטין. הוא משתנה ממערכת בחירות אחת לאחרת, והוא תלוי בשני גורמים מרכזיים בלבד: מספר האנשים שיש להם זכות בחירה, וכמות האזרחים שבאמת קמו ביום השבתון, הלכו לקלפי והצביעו בפתק חוקי וכשר.
החישוב מתבצע בכמה שלבים פשוטים.
קודם כל, ועדת הבחירות המרכזית סופרת את כל הקולות הכשרים שהוטלו לקלפיות ברחבי הארץ מקרית שמונה ועד אילת.
מתוך המספר העצום הזה, מוציאים החוצה את כל הקולות שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.
מה שנשאר זו "עוגה" גדולה של קולות ששייכים אך ורק למפלגות שעברו את הסף ונכנסות לכנסת. את העוגה הזו מחלקים בדיוק ב-120 (מספר הכיסאות בכנסת ישראל).
התוצאה של פעולת החלוקה הזו היא התשובה המדויקת והסופית לשאלה כמה קולות זה מנדט.
כל מפלגה מקבלת מנדטים בהתאם למספר הפעמים שהיא הצליחה להכניס את "המודד" הזה לתוך סך הקולות שלה.
אחוז החסימה, קולות אבודים ואיך הם משנים את התמונה
אי אפשר לדבר באמת על כמה קולות זה מנדט בלי להזכיר את אחוז החסימה ואת המושג הכואב פוליטית שנקרא "קולות אבודים". אחוז החסימה בישראל עומד כיום על 3.25 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.
המשמעות היא פשוטה, קשיחה ולעיתים אכזרית: מפלגה שלא הצליחה להשיג לפחות 3.25% מכלל הפתקים בקלפיות, נמחקת לחלוטין מהמפה הפוליטית. כל הקולות שהיא קיבלה נזרקים לפח ולא נספרים בחלוקת המנדטים.
(לקריאה נוספת אודות אחוז החסימה וההשפעה שלו – לחצו כאן)
כאן נכנס טוויסט מתמטי מעניין שחשוב להבין: ככל שיש יותר קולות אבודים (כלומר, יותר אנשים שהצביעו למפלגות שקיוו להיכנס לכנסת אבל נשארו מתחת לאחוז החסימה), כך התשובה לשאלה כמה קולות זה מנדט הופכת למספר נמוך יותר.
למה זה קורה? כי אחרי שמוציאים את הקולות האבודים מהמשחק, נשארים פחות קולות בסך הכל לחלק ל-120 כיסאות.
הקולות האבודים מקטינים משמעותית את ה"עוגה" הכללית, ופתאום כל מנדט הופך ל"זול" יותר ודורש פחות מצביעים כדי לקבל מושב.
מסע בזמן: כמה קולות זה מנדט בבחירות הקודמות?
כדי להבין את המגמה המספרית ולהעריך את העתיד, כדאי מאוד להסתכל על הנתונים הרשמיים ממערכות הבחירות האחרונות. ישראל עברה בשנים האחרונות רצף חסר תקדים של מערכות בחירות תכופות, מה שסיפק לנו הרבה מאוד נתונים לניתוח:
- בבחירות לכנסת ה-23 (שנת 2020): אחוז ההצבעה היה גבוה ועמד על קצת מעל 71%. לאחר ניכוי הקולות של המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ועדת הבחירות חילקה את הקולות הכשרים הנותרים ב-120. באותה שנה, התשובה לשאלה כמה קולות זה מנדט עמדה על 35,917 קולות.
- בבחירות לכנסת ה-24 (שנת 2021): נראה שאזרחי ישראל כבר היו מותשים לחלוטין מהלופ הפוליטי הבלתי נגמר, ואחוז ההצבעה ירד לכ-67.4%. פחות מצביעים משמעותם פחות קולות בקופה הכללית. לכן, המודד למנדט ירד מעט בהתאמה, וכל מנדט היה שווה כ-35,500 קולות.
הדרמה הגדולה והלקח של שנת 2022
בבחירות לכנסת ה-25 שנערכו בסוף שנת 2022, ראינו תופעה מרתקת שמוכיחה בצורה הטובה ביותר כמה השיטה הזו רגישה לקולות האזרחים.
אחוז ההצבעה זינק חזרה ל-70.6%. יותר מ-4.76 מיליון ישראלים הצביעו בקולות כשרים. על הנייר, כשיש כל כך הרבה קולות בקלפיות, המנדט היה אמור להתייקר משמעותית.
אולם, מערכת הבחירות הזו תיזכר לעד בגלל כמות הקולות האבודים העצומה חסרת התקדים.
מפלגות ותיקות ומוכרות כמו מרצ (שקיבלה למעלה מ-150 אלף קולות), בל"ד (עם כ-138 אלף קולות) והבית היהודי בראשות איילת שקד, מצאו את עצמן מחוץ לכנסת ומתחת לאחוז החסימה.
בסך הכל, קרוב ל-419,000 קולות נזרקו לפח ולא השתתפו כלל בחלוקת המנדטים. המחיקה העצומה הזו הקטינה את עוגת הקולות המחולקת בצורה דרמטית.
כתוצאה מכך, החישוב הסופי קבע כי התשובה לשאלה כמה קולות זה מנדט ב-2022 עמדה על כ-36,215 קולות למנדט אחד בלבד. אילולא אותן מפלגות היו "נשרפות" והקולות היו נכנסים לחישוב, המנדט היה מזנק לקרבת ה-40 אלף קולות, והיה קשה בהרבה למפלגות הגדולות לצבור את אותו מספר כיסאות שהן קיבלו בפועל.
לקראת 2026: כמה קולות יהוו מנדט בבחירות הקרובות?
כעת, כשהמערכת הפוליטית נערכת מחדש, העיניים נשואות אל עבר מערכת הבחירות של שנת 2026.
למרות שאי אפשר לחזות את העתיד הפוליטי בוודאות מוחלטת, אנחנו בהחלט יכולים להסתמך על נתונים דמוגרפיים מוצקים כדי להעריך כמה קולות זה מנדט יהיה בבחירות הבאות.
אוכלוסיית ישראל צומחת בקצב מהיר של כ-2% בשנה.
מאז שנת 2022, מאות אלפי צעירים ישראלים חגגו את יום הולדתם ה-18 ונוספו לפנקס הבוחרים באופן אוטומטי. ההערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראות שעד בחירות 2026, פנקס הבוחרים של מדינת ישראל צפוי לחצות בקלות את רף 7 מיליון האזרחים בעלי זכות בחירה.
אם ניקח בחשבון אחוז הצבעה ממוצע וריאלי של סביב 70% עד 71%, אנחנו צפויים לראות כ-5 מיליון קולות כשרים שיוטלו לקלפיות.
בהנחה שהפעם המפלגות יפיקו את הלקחים הכואבים מהטראומה של 2022 וירוצו בבלוקים טכניים ובאיחודים כדי למנוע אובדן של מאות אלפי קולות, סך הקולות שישתתפו בחלוקה יהיה גבוה מתמיד.
החישוב המתמטי מרמז שהתשובה לשאלה כמה קולות זה מנדט ב-2026 תשבור שיאים.
מומחי פוליטיקה, מערכות בחירות וסטטיסטיקה מעריכים כי המודד הכללי צפוי לנוע הפעם סביב 38,000 ואפילו לגרד את ה-40,000 קולות למנדט אחד.
זהו נתון מדהים שממחיש את גדילתה של המדינה וגידול האוכלוסייה, והוא אומר דבר אחד פשוט לכל הפוליטיקאים: למפלגות יהיה הרבה יותר קשה "לקנות" את הכרטיס לכנסת.
מפלגה קטנה שתשאף לעבור את אחוז החסימה (אותם 3.25%) תצטרך לגייס למעלה מ-160,000 קולות של אזרחים רק כדי לשרוד ולא להיעלם.
חוק בדר-עופר: מה קורה כשהמספרים לא עגולים?
כשאנחנו שואלים לעומק כמה קולות זה מנדט, יש עוד מנגנון אחד קטן אך קריטי שחשוב להכיר כדי לקבל תמונה מלאה.
אחרי שמחלקים את קולות המפלגות במודד הכללי, התוצאה כמעט אף פעם לא יוצאת מספר שלם ועגול. לדוגמה, מפלגה יכולה לקבל קולות ששווים ל-10.4 מנדטים, או 5.8 מנדטים. החוק קובע שקודם כל מעניקים לכל המפלגות את המנדטים השלמים שלהן.
אבל בגלל השאריות הקטנות, כמעט תמיד אחרי החלוקה הראשונית הזו נשארים עוד מספר כיסאות פנויים במליאת הכנסת שצריך לאייש.
כאן נכנס לתמונה חוק מפורסם שנקרא "חוק בדר-עופר" (על שם חברי הכנסת יוחנן בדר מחרות ואברהם עופר מהמערך שניסחו אותו בשנות ה-70).
החוק הזה מאפשר למפלגות לחתום מראש, עוד לפני יום הבחירות, על "הסכם עודפים". ההסכם בעצם אומר דבר פשוט: בואו נחבר את שאריות הקולות של שתינו יחד, ואם ביחד הן יספיקו לנו כדי לקנות מנדט נוסף, הוא יילך למפלגה שחסר לה מספר קטן יותר של קולות להשלמה.
החוק הזה נותן יתרון מתמטי קל למפלגות הגדולות, והופך את השאריות הקטנות וה"עודפים" לכוח פוליטי משמעותי, ששוב מזכיר לנו למה כל קול בודד משנה את התמונה המלאה ויכול להכריע גורל של מנדט שלם.
סיכום: הכוח העצום של הקול הבודד
בסופו של דבר, כשאנחנו שואלים את עצמנו כמה קולות זה מנדט, אנחנו לא מחפשים רק מספר מתמטי יבש לטריוויה.
המספר הזה מייצג את הפסיפס של החברה הישראלית ואת הדמוקרטיה בפעולה.
הוא מזכיר לנו שכל פתק שאנחנו מכניסים למעטפה בקלפי נספר ומשפיע פעמיים: פעם אחת כדי לקבוע את כוחה הישיר של המפלגה שבה בחרנו, ופעם שנייה כחלק מאותה "עוגה" גדולה שקובעת את הערך של כל מושב במליאה עבור כל שאר המפלגות.
לקראת בחירות 2026, כשהמספרים צפויים לטפס לשיאים חדשים של קרוב ל-40,000 קולות למנדט, המסר לאזרחים ברור יותר מתמיד. הישארות בבית ביום הבחירות משפיעה באופן אקטיבי על התוצאות, פשוט כי היא משנה את המודד הכללי ומאפשרת לקבוצות אחרות להכניס נציגים בקלות רבה יותר.
אז בפעם הבאה שמישהו בסלון שלכם או בעבודה שואל את שאלת מיליון הדולר – כמה קולות זה מנדט? תדעו להסביר לו שזה ממש לא נתון קבוע, אלא נתון דינמי שנמצא אך ורק בידיים של מי שבוחר לקום, לצאת ולהשפיע.