כשמדברים על "כוח קודס" של משמרות המהפכה האיראניים, השם הראשון שקופץ לראש הוא בדרך כלל קאסם סולימאני ולא איסמעיל קאאני.
סולימאני היה מעין "כוכב רוק" צבאי – כריזמטי, מתוקשר, מצטלם בחזיתות שונות, ופנים מוכרות בכל סלון במזרח התיכון. אך בינואר 2020, כשמל"ט אמריקאי סיים את חייו של סולימאני סמוך לנמל התעופה בבגדד, העולם שאל את עצמו: מי ייכנס לנעליים העצומות האלה? התשובה של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, הייתה מהירה וברורה.
הוא הצביע על סגנו האפרורי והשקט של סולימאני. מאז, איסמעיל קאאני הוא האיש שמנווט את ספינת הטרור וההשפעה האיראנית ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. מי אתה, איסמעיל קאאני? הנה הפרופיל של המפקד שמעדיף להישאר מתחת לרדאר.
(אם עוד לא קראתם את הכתבה שלנו על כוח קודס, לחצו כאן)
שנותיו הראשונות וטבילת האש במלחמת איראן-עיראק
כדי להבין את איסמעיל קאאני, צריך לחזור אחורה בזמן אל איראן של שנות ה-50.
קאאני נולד בשנת 1957 בעיר משהד, העיר השנייה בגודלה באיראן ומוקד דתי חשוב מאין כמוהו (בו שוכן קבר האימאם רזא).
בניגוד לסולימאני שגדל באזור כפרי ועני, קאאני מגיע מרקע מעט יותר עירוני, אך שניהם חלקו את אותה קנאות אידיאולוגית למהפכה האסלאמית שפרצה ב-1979.
בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, הצטרף איסמעיל קאאני הצעיר לשורות משמרות המהפכה (משמרות שזה עתה הוקמו כדי להגן על המשטר החדש).
טבילת האש האמיתית שלו, כמו של כל דור המפקדים הנוכחי של איראן, הייתה במלחמת איראן-עיראק האכזרית (1980–1988) (לקריאה נוספת על מלחמת איראן עיראק לחצו כאן).
בחפירות רוויות הדם, תחת הפגזות נשק כימי וגלי הסתערות של צעירים, קאאני הוכיח את עצמו כמפקד קר רוח.
הוא פיקד על חטיבת "האימאם רזא" ה-21 ועל דיוויזיית "נאסר" ה-5. באותן תעלות בוץ ודם, הוא גם פגש לראשונה את קאסם סולימאני.
השניים קשרו קשר אישי ומקצועי עמוק שהחזיק מעמד עשרות שנים, והפך אותם לצמד שהוביל את זרועות התמנון האיראני.
סגנו של "כוכב הרוק": בצל קאסם סולימאני
בשנת 1997, כשקאסם סולימאני מונה למפקד כוח קודס, יחידת העילית של משמרות המהפכה האחראית על מבצעים מחוץ לגבולות איראן, הוא בחר את חברו הוותיק לסגנו.
במשך יותר מ-20 שנה, איסמעיל קאאני תפקד כסגן מפקד כוח קודס. בעוד סולימאני התרוצץ בין דמשק, ביירות ובגדד, בנה קשרים אישיים עם חסן נסראללה וניהל אימפריה של תקשורת ויחסי ציבור, קאאני נשאר במטה בטהרן.
החלוקה ביניהם הייתה ברורה וגאונית בפשטותה: סולימאני היה הפנים, החזון והאסטרטג של המזרח התיכון (החזית המערבית), בעוד איסמעיל קאאני ניהל את המנגנון האדמיניסטרטיבי, הלוגיסטיקה, הכספים, ואת החזית המזרחית של איראן (אפגניסטן ופקיסטן).
מפקד החזית המזרחית של איראן
החזית המזרחית לא הייתה פחות מאתגרת.
קאאני היה אחראי על ניהול רשתות הברחות סמים כחלק ממימון פעילות, התמודדות עם משברים מול הטליבאן, והקמת מיליציות שיעיות מורכבות. תחת שרביטו הוקמו שתי מיליציות משמעותיות מאוד:
- לשכאר פאטמיון (חטיבת הפאטמיון): מיליציה המורכבת מפליטים שיעים מאפגניסטן.
- לשכאר זיינביון: מיליציה המורכבת מלוחמים שיעים פקיסטנים.
מיליציות אלו נשלחו בהמשך בהמוניהן למלחמת האזרחים בסוריה כדי להילחם למען שלטון אסד.
העבודה של קאאני בגיוס, אימון ושינוע של עשרות אלפי לוחמים אפגנים ופקיסטנים לסוריה, הוכיחה את יכולותיו הלוגיסטיות יוצאות הדופן.
הדרמה של 2020: איסמעיל קאאני מקבל את הפיקוד
השלושה בינואר 2020 ייזכר כיום שבו האדמה רעדה במזרח התיכון.
החיסול של סולימאני השאיר חלל עצום. עלי ח'אמנאי מיהר להכריז על מינויו של איסמעיל קאאני למפקד כוח קודס החדש תוך פחות מ-24 שעות, כדי לשדר מסר של יציבות.
בהודעת המינוי, ח'אמנאי הדגיש כי "התוכנית של כוח קודס תהיה זהה לחלוטין לזו שהייתה בתקופתו של השהיד סולימאני".
אך למרות ההכרזות, המעבר לא היה פשוט. איסמעיל קאאני נאלץ להיכנס לנעליים של דמות שהפכה למיתוס עוד בחייה. הוא היה צריך להוכיח ל"ציר ההתנגדות" – ארגון חיזבאללה, החות'ים בתימן, חמאס והמיליציות בעיראק, שהוא מנהיג ראוי שיכול לספק להם נשק, כסף וגיבוי אסטרטגי בדיוק כמו קודמו.
אפרטורצ'יק מול כריזמטור: מה מייחד את סגנון הפיקוד של קאאני?
ההבדל הבולט ביותר בין סולימאני לקאאני הוא סגנון הניהול והפיקוד.
אם סולימאני היה "אבירי" ומוחצן, קאאני הוא מנהל עבודה קלאסי.
הוא איש של פרטים, של בירוקרטיה צבאית ושל ארגון עורפי. יש לכך כמה השלכות מרתקות על אופן פעילותו:
- מכשול השפה: סולימאני דיבר ערבית שוטפת, מה שאפשר לו לשבת באוהל בעיראק או בבונקר בלבנון ולצחוק עם מנהיגי המיליציות בגובה העיניים. איסמעיל קאאני, לעומתו, אינו שולט בערבית ונאלץ להשתמש במתורגמנים. הדבר יוצר ריחוק טבעי מסוים בינו לבין המנהיגים הערבים של הציר.
- פרופיל תקשורתי נמוך: קאאני לא מצטלם בחזיתות, ממעט לשאת נאומים חוצבי להבות (אלא אם יש אירוע לציון זכרם של שהידים), ובורח מתשומת לב תקשורתית. המוטו שלו הוא לעבוד בצללים – היכן שכוח קודס למעשה תמיד היה אמור לפעול.
- ניהול מבוזר: בגלל היעדר הכריזמה יוצאת הדופן של קודמו, ניהול ציר ההתנגדות תחת איסמעיל קאאני הפך למבוזר יותר. ארגונים כמו חיזבאללה, החות'ים, והמיליציות בעיראק נהנים מיותר עצמאות טקטית, כל עוד הם משרתים את האסטרטגיה המאקרו-איראנית שמכתיבה טהרן.
האתגרים מול ישראל, ארה"ב ו"טבעת האש"
בשנים האחרונות, ניצב איסמעיל קאאני בפני המבחנים הגדולים ביותר של הקריירה שלו.
המזרח התיכון בוער, והאסטרטגיה של "טבעת האש" האיראנית סביב ישראל והבסיסים האמריקאיים במזרח התיכון עומדת למבחן תמידי.
קאאני משמש כאדריכל השקט שמנסה לאזן משוואה עדינה: מצד אחד, לשמור על רמת חיכוך גבוהה שתתיש את ישראל ותלחץ על ארה"ב לסגת מהאזור, ומצד שני, להימנע בכל מחיר ממלחמה כוללת וישירה שעלולה לסכן את שרידותו של משטר האייתוללות בטהרן.
זהו משחק של חתול ועכבר גיאופוליטי, ובו קאאני משתמש בכל הכלים הלוגיסטיים שרכש במשך ארבעה עשורים – אספקת כטב"מים וטילים מדויקים לתימן, הברחות נשק מתקדמות ללבנון וסוריה, וניהול תקציבי עתק.
מבט לעתיד: לאן מועדות פניו של כוח קודס?
רבים פקפקו ביכולתו של איסמעיל קאאני למלא את מקומו של קאסם סולימאני, ויש שיגידו שהוא עדיין לא הצליח לשחזר את עומק ההשפעה והאהדה שלה זכה קודמו בקרב המיליציות.
עם זאת, אי אפשר לקחת ממנו את ההישג המרכזי: מכונת הטרור העצומה שנקראת "כוח קודס" המשיכה לפעול ולשגשג גם אחרי עריפת ראשה.
איסמעיל קאאני הוכיח שמערכות, כאשר הן נבנות היטב מבחינה לוגיסטית וכלכלית, אינן תלויות רק בכריזמה של מנהיג אחד. דרך דמותו המאופקת, המחושבת והכמעט בלתי נראית, הוא מבטיח שזרועות התמנון האיראני ימשיכו לעטוף את המזרח התיכון עוד שנים ארוכות, כשהוא מנצח על התזמורת כולה – בשקט, מאחורי הקלעים.