היסטוריה בוושינגטון: כל הפרטים על הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון
ביום שישי בערב, ה-26 ביוני 2026, נרשם רגע היסטורי במחלקת המדינה האמריקנית בוושינגטון.
לאחר ארבעה ימי משא ומתן אינטנסיביים, נחתם הסכם מסגרת בין ישראל ללבנון, בתיווכו של שר החוץ האמריקני מרקו רוביו ובחסות ממשל הנשיא דונלד טראמפ.
ההסכם – שנחתם על ידי שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, ושגרירת לבנון נדא חמאדה, נועד לסיים עשורים של עוינות ולהתוות דרך לקראת שלום כולל והכרה הדדית.
אולם, בניגוד להסכמים קודמים שניסו להביא שקט לצפון, ההסכם הנוכחי מציג מנגנון אכיפה חדשני ומעורבות אמריקנית ישירה חסרת תקדים. הנה כל הפרטים על המהלך הדרמטי, המשמעויות הביטחוניות והתגובות באזור.
מודל "אזורי הפיילוט": צבא לבנון נכנס, צה"ל נסוג חלקית
בלב ההסכם החדש עומד מנגנון יישומי הדרגתי המכונה "אזורי פיילוט". על פי ההבנות, צה"ל יחל בנסיגה משני אזורים ספציפיים שטוהרו בדרום לבנון, אחד מהם ממוקם מצפון לנהר הליטני והשני מדרום אליו.
אל תוך הוואקום שייווצר, ייכנסו כוחות של צבא לבנון (LAF) בלבד, אשר יקבלו את האחריות הבלעדית על השטח. באזורי הפיילוט הללו תתאפשר, לראשונה מזה זמן רב, חזרתם של תושבים לבנונים לבתיהם.
ההבדל המרכזי בין הסכם זה להסכמי העבר, כדוגמת ההסכם מסוף שנת 2024, טמון במעורבות העמוקה של ארצות הברית.
הפעם, צבא ארה"ב לא רק מפקח מלמעלה, אלא לוקח על עצמו את המשימה לאמן, לצייד ולהכשיר את צבא לבנון לקראת תפיסת השטח. האמריקנים יבצעו בדיקות רקע מחמירות לחיילים הלבנונים כדי לוודא שאין להם כל זיקה לטרור, וילוו אותם בשטח במטרה להבטיח את פירוק התשתיות הארגוניות באותם אזורים.
גורמים בישראל מעריכים כי המעורבות האמריקנית הצמודה מעניקה להסכם סיכויי הצלחה גבוהים משמעותית.
קו אדום ישראלי: אין נסיגה מלאה ללא פירוק חיזבאללה
למרות הצעדים בוני האמון באזורי הפיילוט, ישראל שומרת לעצמה מרווח ביטחון רחב. גורמים רשמיים בירושלים מבהירים כי אין כרגע לוח זמנים מוגדר לנסיגה כוללת מדרום לבנון.
צה"ל ימשיך להחזיק ב"רצועת הביטחון" המקורית ובאזורים אסטרטגיים כמו הבופור, ולא יאפשר חזרת תושבים או פעילי טרור לאזורים אלו, המצויים מחוץ לטווח טילי הנ"ט שמאיימים על יישובי הצפון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להסכם בהודעה מוקלטת והדגיש את ההישג האסטרטגי: "הדבר החשוב ביותר הוא שישראל נשארת ברצועת הביטחון. זה הישג גדול שאנחנו מקיימים אותו כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו. בהסכם הזה איראן בחוץ, חיזבאללה בחוץ, והדרך לשלום – בפנים".
בכירים בירושלים הבהירו כי רק אם הפיילוט יצליח וצבא לבנון אכן ישלוט בשטח ללא נוכחות חיזבאללה, תשקול ישראל העברת אזורים נוספים לאחריותו.
התנגדות עזה בחיזבאללה: "כניעה לישראל ולארה"ב"
כצפוי, חתימת הסכם מסגרת בין ישראל ללבנון עוררה זעם רב בקרב הנהגת חיזבאללה ופטרוניה בטהרן.
אף על פי שממשלת לבנון הרשמית ונשיא לבנון, ג'וזף עון, בירכו על ההסכם כצעד קריטי להשבת הריבונות ולשיקום המדינה, בארגון הטרור השיעי מיהרו להתנער ממנו. חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חוסיין אל-חאג' חסן, תקף בחריפות את ההבנות וכינה אותן "כניעה".
גורמים בארגון הצהירו פומבית כי הם אינם רואים את עצמם מחויבים להסכם שהושג, וכי הם דבקים בהמשך נשיאת הנשק – דבר המציב סימן שאלה גדול על יכולתו של צבא לבנון לאכוף את מרותו בשטח מבלי להיגרר לעימות פנימי אלים.
החשש מפני קריסת ההסכם התממש חלקית פחות מיממה לאחר טקס החתימה. כלי תקשורת בלבנון דיווחו ביום שבת כי כטב"ם ישראלי תקף יעדים בעיירה נבטיה אל-פוקא, השוכנת מצפון לרצועת הביטחון, איתות ברור מצידה של ישראל כי היא תמשיך לסכל איומים ולפגוע בתשתיות טרור, וכי חופש הפעולה הצבאי שלה נשמר חרף ההסכמות.
תמונת המצב האזורית: מסר מהדהד לטהרן
אי אפשר לנתק את ההסכם בלבנון מההקשר האזורי הרחב של תחילת קיץ 2026.
ההסכם נחתם במקביל למתיחות שיא במפרץ הפרסי, ולאחר שצבא ארה"ב בהוראת הנשיא טראמפ הנחית מכה צבאית על בסיסי משמרות המהפכה באיראן, בתגובה לפגיעה באוניית סוחר אזרחית במצר הורמוז.
השילוב של המהלכים הללו מהווה מסר אמריקני-ישראלי מתואם וברור כלפי ציר ההתנגדות: משיכת השטיח המדיני מתחת לרגליו של חיזבאללה בלבנון תוך חיזוק הממשלה הריבונית בביירות, במקביל לגביית מחיר צבאי כבד וישיר מטהרן על פעולותיה במזרח התיכון.
מזכיר המדינה האמריקני רוביו סיכם את האירוע בוושינגטון באומרו: "יש עוד עבודה רבה לפנינו, אך אנו מאמינים שזהו הצעד הראשון והקשה ביותר".
השבועות הקרובים יהיו קריטיים ויקבעו האם אזורי הפיילוט יהפכו למודל עבודה בר-קיימא שיביא שקט לצפון ויאפשר לתושבי הגליל לחזור לבתיהם בביטחה, או שמא סירובו של חיזבאללה להתפרק מנשקו יגרור את האזור פעם נוספת אל מעגל הלחימה.